לא רק גמגום- עוויתות, הסמקה, תנועות גוף ופנים!

אנשים הסובלים מהפרעה בדיבור נתקעים באמצע המשפט, מחליפים מילים, חוזרים על מילים, משמיטים מילים, מדלגים על מילות יחס וחיבור ומוצאים דרכי “הצלה” כדי לסיים משפט. תחושתם הפנימית היא תחושה של חוסר אונים ואיבוד שליטה על הדיבור. כאשר הדיבור נתקע או משתבש, הם מוצאים את עצמם במצב רגיש, נחות ואומלל, לא יודעים כיצד לצאת ממנו, מתבלבלים ומסתבכים עוד יותר עם אותיות ומשפטים. כדי לסיים משפט הם יכולים לפתח עוויתות, מאמץ יתר בגוף או פנים, הסמקה ועוד. תחושה לא נעימה, שיכולה לגרום למבוכה רבה.
אנשים כאלה לא מעזים ללכת לראיונות עבודה, שגם עבור אנשים בלי הפרעת דיבור עלולים להיות מצבים מלחיצים עד כדי כישלון. לכן יש צורך בתהליך של שיפור יכולות הדיבור ע"מ שהאדם הסובל מגמגום יוכל לבטא את עצמו ולהציג את עצמו כמו שהיה רוצה, גם בראיון עבודה .

מלבד זאת, המלצתנו היא מראש לעדכן את המראיין שישנה בעיה בשטף הדיבור ואם מדי פעם תהיינה תקיעות, זה לא מפני שהמרואיין לא יודע מה לומר, או שהוא בעל בעיה שכלית/פסיכולוגית אלא מפני שבדיוק כמו שישנם אנשים עם בעיה בראיה או בשמיעה המרואיין ההוא בעל בעיה בדיבור. עצם פתיחת הנושא ותיאום הציפיות מראש יפחיתו את מפלס הלחץ והחרדה הנוצרים מהמחשבות השליליות ש "האם ישימו לב?", " מה הוא יחשוב עלי?" וכו'.