
מכון ד״ר פלואנסי
הבוגרים שלנו מדברים
לפני שנספר לכם איך זה קורה, – ניתן לבוגרים שלנו לדבר
או נכון יותר – מה זאת בעיית שטף הדיבור?
(Stammer) וחזרה על הברות ומילים (הגמגום), דיבור מהיר וחטוף (clutter) החלפת מילים וכדומה. מכיוון שהתקשורת הבין-אישית הינה חלק מהותי ויסודי מחייו וחוויותיו של האדם, הרי שלפגיעה ביכולת זו יש פוטנציאל לגרום לקשיים חברתיים ופסיכולוגיים וללחצים ומתחים קשים אצל האדם המגמגם.
מה זה - עיצוב שטף הדיבור?
שיטת הטיפול בגמגום של מכון ד''ר פלואנסי מבוססת על הגישה הטיפולית הידועה ובעלת השם של פרופסור רונלד וובסטר מווירג'יניה, ארה''ב, וד''ר רוברט קרול מטורונטו, קנדה - אשר הביא את השיטה לארץ ומלווה את המכון לאורך השנים.
מי זה ד"ר פלואנסי?

מהו גימגום?
הגמגום, או ליתר דיוק - הפרעה בשטף הדיבור, הוא מצב שלוקים בו כ-1% מאוכלוסיית העולם. תופעה זו תופעה זו מתרחשת כאשר האדם המדבר יודע מה ברצונו לומר, אך חלה הפרעה בתיאום מנגנוני הדיבור, ולכן הוא מתקשה להפיק דיבור רציף וברור. הפרעת שטף הדיבור מלווה לעיתים קרובות בחזרות על צלילים או הברות, בהארכת צלילים, בחסימות בדיבור ובתנועות לוואי כמו מצמוצים ותנועות גוף.
תופעה זו מוכרת גם בזכות דמויות מפורסמות לאורך ההיסטוריה שסבלו מליקויים בשטף הדיבור כמו משה רבנו, קלאודיוס קיסר, המלך ג'ורג' השישי, ווינסטון צ'רצ'יל, ג'ו ביידן ואחרים.
בעבר ה-DSM (המדריך האבחוני והסטטיסטי להפרעות נפשיות) ייחס משקל רב להיבטים נפשיים בהסבר הגמגום. אולם בשנים האחרונות גילו מומחים כי הפרעת שטף הדיבור קשורה לגורמים תורשתיים ונוירופיזיולוגיים וההיבטים הנפשיים שלה הם במידה רבה תוצאה של ההפרעה, ולא הגורם הראשוני לה.
בהתאם לכך, אדם שלוקה בהפרעת שטף דיבור חווה לעיתים חוסר אונים כאשר הוא מדבר. לעיתים הידיעה שהוא עומד להיתקע, עלולה לגרום לו לחץ רב, מה שמחריף את הקושי בשטף הדיבור. לניסיונות דיבור אלו מתלווים לעיתים רגשות אשם, תחושת כישלון, בושה, וישנם אנשים שיעדיפו להימנע לחלוטין מדיבור כדי לעקוף את התחושות הקשות.
דרגות שונות של גימגום
קיימות דרגות שונות של גמגום, החל מהפרעת שטף דיבור קלה וכמעט בלתי מורגשת, ועד לגמגום קשה המונע מהאדם המגמגם לקיים שיחה עם הסובבים אותו. לעיתים, אדם הסובל מגמגום יחזור באופן בלתי רצוני על הגאים או מילים מסוימות, עד שיצליח לומר את מה שניסה לומר.
מההפרעה יחזור באופן בלתי רצוני על הגאים, או מילים מסוימות, עד שיצליח להגיד את מה שניסה לומר.
סממן נוסף אצל הסובלים מהפרעת שטף דיבור הוא חוסר היכולת להמשיך ולדבר, תוך הפעלת לחץ (בלתי רצוני) על מיתרי הקול. האדם עלול להסמיק, לחוות לחץ, לעוות את פניו ולחוש מבוכה ובושה נוכח חוסר היכולת להגות מילה מסוימת. חוויה זו אינה נעימה ועלולה להיות פוגעת מאוד.
בעקבות מאפיינים אלו, נהגו במשך שנים רבות לייחס לגמגום היבטים נפשיים.
יש המכנים את הגמגום "נכות שקופה", מאחר שאדם יכול להסתובב בין אנשים מבלי שידעו על כך שהוא מגמגם, כל עוד אינו מדבר או שהוא מדבר בדרכים שונות שנועדו להסתיר את הגמגום.
למה אנשים מגמגים?
בדרך כלל, המנגנונים האחראים על השפה עושים “עבודת צוות” להפקת דיבור. מדובר על תפקוד בו זמנית של כל שרירי הפנים,הפה, השפתיים, הלסת, הלשון, הסרעפת וכל מערכת הנשימה כל זאת תוך הפקת צלילם בקצב כ"כ מהיר שהפלא הגדול הוא שאנו בכלל מצליחים לדבר. אז השאלה מדוע מגמגמים מתגמדת לנוכח השאלה איך בכלל מדברים. ולכן מאוד מובן שבהפעלת מערכת כ"כ מסובכת תהינה תקלות.
איפה בדיוק זה מתרחש?
ההשערה המדעית הרווחת היא שהכל מתחיל בפקודות שהמוח שולח למיתרי הקול. ככל הנראה המוח שולח למיתרי פקודה "לא טובה"- להנעל תוך כדי דיבור, במקום להפתח ולהסגר בעדינות תוך כדי הוצאת אוויר. בשל חוסר היכולת של האדם להשלים את דבריו, באופן לא מודע הוא מנסה לעקוף את ההפרעה בשיטות שונות. לפיכך מתפתחות כל תופעות הלוואי השונות להפרעת שטף הדיבור, כמו הגמגום ,הלחיצות, הדיבור החטוף וכו'...

אז איך מתגברים על הגמגום?
ע"מ להתגבר על הגמגום יש לעבור תהליך שיקומי למערכת הדיבור אשר ילמד אותנו בחזרה איך לשלוט במערכת ואיך לא לתת לגמגום להכתיב לנו את אופן הפקת הדיבור, מה אני אומר ואת החיים שלנו בכלל.
תוכלו לשמוע יותר בהרחבה על הנושא בהרצאה המרתקת שאנו מעבירים במסגרת בדיקת ההתאמה.
